2אמנם ידעתי כי־כן ומה־יצדק אנוש עם־אל׃

3אם־יחפץ לריב עמו לא־יעננו אחת מני־אלף׃

4חכם לבב ואמיץ כח מי־הקשה אליו וישלם׃

5המעתיק הרים ולא ידעו אשר הפכם באפו׃

6המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון ׃

7האמר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם׃

8נטה שמים לבדו ודורך על־במתי ים׃

9עשה־עש כסיל וכימה וחדרי תמן׃

10עשה גדלות עד־אין חקר ונפלאות עד־אין מספר׃

11הן יעבר עלי ולא אראה ויחלף ולא־אבין לו׃

12הן יחתף מי ישיבנו מי־יאמר אליו מה־תעשה׃

13אלוה לא־ישיב אפו [תחתו כ] (תחתיו ק) חחו עזרי רהב׃

14אף כי־אנכי אעננו אבחרה דברי עמו׃

15אשר אם־צדקתי לא אענה למשפטי אתחנן׃

16אם־קראתי ויענני לא־אאמין כי־יאזין קולי׃

17אשר־בשערה ישופני והרבה פצעי חנם׃

18לא־יתנני השב רוחי כי ישבעני ממררים׃

19אם־לכח אמיץ הנה ואם־למשפט מי יועידני׃

20אם־אצדק פי ירשיעני תם־אני ויעקשני׃

21תם־אני לא־אדע נפשי אמאס חיי׃

22אחת היא על־כן אמרתי תם ורשע הוא מכלה׃

23אםש־וט ימית פתאם למסת נקים ילעג׃

24ארץ ׀ נתנה ביד־רשע פני־שפטיה יכסה אם־לא אפוא מי־הוא׃

25וימי קלו מני־רץ ברחו לא־ראו טובה׃

26חלפו עם־אניות אבה כנשר יטוש עלי־אכל׃

27אם־אמרי אשכחה שיחי אעזבה פני ואבליגה׃

28יגרתי כל־עצבתי ידעתי כי־לא תנקני׃

29אנכי ארשע למה־זה הבל איגע׃

30אם־התרחצתי [במו כ] (במי־שלג ק) והזכותי בבר כפי׃

31אז בשחת תטבלני ותעבוני שלמותי׃

32כי־לא־איש כמני אעננו נבוא יחדו במשפט׃

33לא יש־בינינו מוכיח ישת ידו על־שנינו׃

34יסר מעלי שבטו ואמתו אל־תבעתני׃

35אדברה ולא איראנו כי לא־כן אנכי עמדי׃