2הנה־נא פתחתי פי דברה לשוני בחכי׃

3ישר־לבי אמרי ודעת פתי ברור מללו׃

4רוח־אל עשתני ונשמת שדי תחיני׃

5אם־תוכל השיבני ערכה לפני התיצבה׃

6הן־אני כפיך לאל מחמר קרצתי גם־אני׃

7הנה אמתי לא תבעתך ואכפי עליך לא־יכבד׃

8אך אמרת באזני וקול מלין אשמע׃

9זך אני בלי פשע חף אנכי ולא עון לי׃

10הן תנואות עלי ימצא יחשבני לאויב לו׃

11ישם בסד רגלי ישמר כל־ארחתי׃

12הן־זאת לא־צדקת אענך כי־ירבה אלוה מאנוש׃

13מדוע אליו ריבות כי כל־דבריו לא־יענה׃

14כי־באחת ידבר־אל ובשתים לא ישורנה׃

15בחלום ׀ חזיון לילה בנפל תרדמה על־אנשים בתנומות עלי משכב׃

16אז יגלה אזן אנשים ובמסרם יחתם׃

17להסיר אדם מעשה וגוה מגבר יכסה׃

18יחשך נפשו מני־שחת וחיתו מעבר בשלח׃

19והוכח במכאוב על־משכבו [וריב כ] (ורוב ק) עצמיו אתן׃

20וזהמתו חיתו לחם ונפשו מאכל תאוה׃

21יכל בשרו מראי [ושפי כ] (ושפו ק) עצמותיו לא ראו׃

22ותקרב לשחת נפשו וחיתו לממתים׃

23אם־יש עליו ׀ מלאך מליץ אחד מני־אלף להגיד לאדם ישרו׃

24ויחננו ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כפר׃

25רטפש בשרו מנער ישוב לימי עלומיו׃

26יעתר אל־אלוה ׀ וירצהו וירא פניו בתרועה וישב לאנוש צדקתו׃

27ישר ׀ על־אנשים ויאמר חטאתי וישר העויתי ולא־שוה לי׃

28פדה [נפשי כ] (נפשו ק) מעבר בשחת [וחיתי כ] (וחיתו ק) באור תראה׃

29הן־כל־אלה יפעל־אל פעמים שלוש עם־גבר׃

30להשיב נפשו מני־שחת לאור באור החיים׃

31הקשב איוב שמע־לי החרש ואנכי אדבר׃

32אם־יש־מלין השיבני דבר כי־חפצתי צדקך׃

33אם־אין אתה שמע־לי החרש ואאלפך חכמה׃ ס