אִלֵּין (אִלֵּן Daniel 2:44; Daniel 6:7) demonstrative pronoun plural these (plural of דְּנָה, q. v.: Palmyrene אלן (Lzb^{264Eph. i. 343, 345} Cooke²⁶); ᵑ7 אילין; Mandean עלין (Nö^{M 89 f.}); Talmud (with emphatic hâ prefixed, W^CG:109) הָאִלֵּין: see further below Biblical Hebrew אֵלֶּה, and add Egyptian Aramaic אלו Cooke²⁶); — these, only Daniel: Daniel 2:40 דִּי מְרָעַע כָּלֿ, נִלֵּין, Daniel 2:44 כָּלאִֿלֵּן מַלְכְוָתָא, Daniel 6:3 אֲחַדְֵַּרְמְּנַיָּא אִלֵּין (so Daniel 6:7), Daniel 7:17 אִלֵּיץ חֵיוָתָא.

אִלֵּ֔ן אִלֵּ֖ין אִלֵּ֗ין אִלֵּ֣ין אִלֵּין֙ אלין אלן ’il·lên ’illên ilLein ilLenInterlinear Greek • Interlinear Hebrew • Strong's Numbers • Englishman's Greek Concordance • Englishman's Hebrew Concordance • Parallel Texts